מס ירושה עזבון ומתנות - האם ה-OECD באמת המליץ על הטלת מס ירושה בישראל? \ אריאל ז'יטניצקי רו"ח ועו"ד

לפני יומיים (11.5.21) פורסם דוח מחקר של ה-OECD על משטר מס ירושה ומס עזבון ומתנות במדינות ה-OECD. בהמשך לכך התקיימה אתמול שיחה (בזום כמובן) בנוכחות של כ-400 משתתפים מרחבי העולם ובו הציגו שלושת כלכלני ה-OECD האמונים על הכנת הדוח את ממצאיו בנושא של מס עזבון ומס ירושה ומתנות וכן את המלצותיהם.

בישראל' כבר הזדרז אחת מעיתוני הבוקר הכלכליים (כלכליסט) לפרסם כותרת "ה-OECD ממליץ על מס ירושה בישראל". אלא שאם לנקוט בלשון זהירה נאמר שהעובדות מעט שונות וקצת יותר מורכבות.

ראשית, למי שנלחץ שה-OECD שם עלינו עין, רק נאמר שמדינת ישראל ספציפית אינה מוזכרת כלל בדו"ח המחקר עצמו (ישראל כן מוזכרת במסמכים נלווים לדו"ח, כגון אינפוגרפיקות וכו' כחלק מקבוצת מדינות בהן חל בעבר מס ירושה ובוטל מסיבות שונות, המדובר בכשליש ממדינות ה-OECD אשר ביטלו את מיסי הירושה בין שנות השבעים ועד לעשור האחרון).

למעשה ההמלצה של ה-OECD אמורה ליפול על אוזניים קשובות בשעה שמדינות מחפשות מקורות הכנסה נוספים לאחר הפגיעה הקשה של תקופת הקורונה וכיסוי להגדלת ההוצאות הממשלתיות בכל העולם, ועל כן בחרו כלכלני ה-OECD לפנות דווקא במועד זה ולפתוח את נושא מיסי הירושה, לכאורה כפתרון להכנסות ממסים.

אך כפי שכתבנו למעלה, העובדות מורכבות יותר. מי שיעיין בדו"ח יגלה שעיקר מטרתו אינה הגדלת הכנסות המדינה ממיסים, שכן המחקר שנערך למעשה מעלה את אותם ממצאים שהכרנו כבר ממחקרים דומים בעבר, כי גם במדינות ה-OECD שבהם חל משטר מס ירושה הרי שממוצע ההכנסות מהמס הזה עומד על שיעור זניח של כ- 0.5% מכלל ההכנסות ממסים באותן מדינות (ברובן של המדינות אף פחות מכך, ומחקרים קודמים הראו שלמעשה מדובר בשבריר אחוז מהתוצר בלבד). נדגיש כאן שהמדובר על שורת ההכנסות ממסים בלבד, קרי ללא שיקלול עלות גביית מס הירושה שהיא מערכת מורכבת ומסורבלת אולי יותר מכל מערך מס אחר שהמדינות הללו מפעילות. המסקנה המתבקשת היא שההכנסות נטו אף פחותות משמעותית מכך אך לכך לא נראה שנאספו נתונים במחקר.

במאמר המוסגר נציין כי ביטול מס הירושה בישראל בשנת 1980 נבע בין השאר מהסיבה שמערכת גביית המס היתה כה לא יעילה, יקרה, גררה עררים משפטיים והליכים משפטיים מורכבים וארוכים, כל אלו הביאו לכך שהעלות הכוללת מהפעלת המס הייתה גדולה כנראה מן התועלת הפיסקאלית והניבה הכנסות מינוריות עד ששיקולי עלות-תועלת הביאו לביטול המס בישראל. ואם הזכרנו למעלה כעשר מדינות מתוך ה-OECD שביטלו במהלך השנים את המס, נכון לציין שמחוץ למסגרת ה-OECD ישנן עוד מדינות לא מועטות שביטלו את מס הירושה רק בשני העשורים האחרונים, כך שבעניין זה הרי שמדינת ישראל אינה יוצאת דופן.

אינני מתיימר להביע דעה מקצועית בכל הנוגע למקרו כלכלה של מגוון מדינות שונות בתכלית. ויחד עם זאת אינני יכול שלא להתייחס לדברים לכל הפחות מנקודת מבט ישראלית וכרו"ח ועו"ד העוסק בדיני המסים ביום יום וכחבר ועדת ערר המוצא עצמו מנסה להביא מזור לפתרון לבעיות משפטיות המתגלות חדשות לבקרים בדיונים מול רשויות המס.

אם כן, מדוע הטלת מס עזבון ירושה ומתנות הוא נושא כה מורכב, האם הוא לא דומה לכל מס אחר? התשובה הקצרה היא שהוא אכן לא מיוחד במינו, ובדומה למשטרי מס שונים יש בו מורכבות אך יחד עם זאת דווקא במס עיזבון ישנם מאפיינים רבים שבשקלולם הדעת נוטה שלא להפעיל אותו מחדש בישראל (ולא רק בישראל) ואתן דוגמא אחת מיני רבות כדי להסביר זאת באופן פשוט.

ולצורך כך נניח לדוגמא פרקטית, בו אדם ירש עסק השווה מליונים, בהנחה שאין לו רכוש נוסף אך שווי העסק מחייב במס ירושה כחוק, במקרה זה אזי יקרו אחת משתיים, או שהחוק יאפשר ליורש לדחות את תשלום מס הירושה עד למימוש העסק בעתיד (בשעה שיימכר לצד ג' וזאת במחיר של הימנעות ממס לעולם במידה והעסק יישאר במשפחה לאורך דורות) או שהחוק יחייב אותו בתשלום מס בכל מקרה מה שיביא למעשה לפירוק העסק (בתכלית אין זה שונה מהלאמת רכוש). הכורח של היורש לממש את חלקו לצורך תשלומי המס או למשוך מזומנים מהחברה עשוי לפגוע גם בעצם קיומו של העסק עצמו (להביא לפיטורי העובדים, פגיעה בלקוחות ובספקים, נושים וכו').

מצב דברים פשוט ושכיח זה ואף אחרים הדומים לו מביאים למצבים בהם יש חובה לפטור נכסים מסויימים או לקבוע משטרי מס שונים להתמודדות עימם. מסיבה זו בדיוק נוצר מגוון רחב של נכסים\עסקים פטורים וכן מגוון רחב של יורשים ומקבלי מתנות פטורים (בדר"כ בני זוג אך לא רק) או כאלו שחלים עליהם משטרי מס שונים. מצב זה מאפשר ליועצים, רואי חשבון ועורכי דין לתכנן את העברת הנכסים הבין-דורית כך שתהא פטורה ממס או חייבת במס מינימאלי בכל מסגרת שהיא.

התוצאה של האמור לעיל היא שמס עזבון במדינות אלו כמו ארה"ב למשל מגיע מצד אחד לשיעורי מס גבוהים ביותר של כ-50% אך בפועל חל על בקושי כחמישית האחוז מהירושות והעזבונות ומכניס לקופת האוצר סכום זניח ביותר של כחצי אחוז מכלל הגביה המהווה בקושי רב שבריר האחוז במונחי תוצר.

אם כך, ברור כי המוטיב המרכזי שהביא את המחקר ואת ה"המלצות" הינה גישה לצמצום פערי עושר באמצעות מיסוי העברה בין דורית ולא הגדלת ההכנסה ממסים. גישה שכשלעצמה יש הרבה מה לדון בה ולהבין אותה אך אין זה העניין שלפנינו שכן ישנם אמצעים רבים "לטפל" באי שוויון (במידה ואכן נכון "לטפל" בו). למעשה העובדות העולות בדו"ח (ואינן מחדשות דבר) של חוסר היעילות בגביה ובהיקפים הזניחים של יישום מיסי ירושה במגוון המדינות שנבדקו מביאה אותנו למסקנה שפעולה זו אינה מניבה ככל הנראה גם את התוצאות הללו ואין במסקנות החוקרים אלא משאלת לב.

אולי כאן בדיוק המקום להזכיר את דבריה של מרגרת תאצ'ר שנאמרו ביומה האחרון בפרלמנט שעה שנשאלה על הפערים בין העשירון העליון לעשירון התחתון בעת שכיהנה כראש ממשלה וענתה שנראה שמתנגדיה מעדיפים את העניים עניים יותר ובלבד שהעשירים יהיו עשירים פחות.

אגדה מספרת על שני סוכני מכירות של חברת נייק שהגיעו לאפריקה. לאחר סיור ביבשת האחד חזר נבוך ומדוכא והשני חזר שמח וצוהל. שאלו את הראשון איך היתה הנסיעה וענה שזה ביזבוז של זמן, אין שם אף אחד עם נעליים ואין לחברה מה לחפש שם. הסוכן השני לעומתו זרח מאושר, הוא אמר 'אתם לא מאמינים כולם שם יחפים שם ! אנחנו הולכים למכור נעליים בלי סוף'.

יתכנו מצבים רבים בהם כולם מסכימים על העובדות אך המסקנה המתבקשת תלויה מאוד בגישה של המתבונן. במקום שהאחד רואה מדבר שממה האחר רואה מרחב לפעילות ויצירה, אך האם זה המקרה?

לכאורה מבט על המצב העובדתי של מיסי הירושה במדינות השונות כפי שעשו החוקרים מראה כי הם לא פועלים. המנגנון לא עובד כראוי, במקומות שמנסים לעשות צדק בסופו של דבר אין גביה משמעותית והעלויות גבוהות מידי להפעלת המנגנון. היינו מצפים שחוקרים שמביטים על הנתונים הללו יחפשו שיטות אחרות לגביית מסים (ונזכיר שהצוות שפרסם את המחקר המדובר הוא צוות שפועל בתחום מדיניות מס), אלא שבפועל מה שעשו החוקרים זה להסביר שהסיבה שזה לא עובד היא כי צריך לקבוע כללים אחרים, כי יש כשלים וכי צריך לנסות לייעל את חוקי המס ואז הבעיה תיפתר (כאילו שהמדינות שמיישמות משטרי מס ירושה אינן יודעות זאת ולא ניסו לתקן ולשנות את החוק לאורך השנים כדי להביא למיקסום בניצולו).

אז כמו בבדיחה על סוכני המכירות, בעוד שאנו רואים שזה פשוט לא עובד ומחליטים בשנת 1980 לוותר ולנסות במקומות אחרים, הם בטוחים שפשוט הפעלנו את זה לא נכון וממליצים לעשות שוב את אותה פעולה, אבל לא רק למדינות שאינן מיישמות את החוק אלא גם למדינות שכבר מיישמות אותו. לבחון מחדש את מיסי הירושה בכל המדינות בהן הן פועלות וגם במדינות שלא.

בהקשר זה קשה שלא להתייחס לאמרה המיוחסת לאלברט איינשטיין "אי שפיות היא לעשות את אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות".

במצגת שהועברה אתמול (12.5.21) ובשיחה שנלוותה אליה על ידי כלכלני ה-OECD הרגשתי האישית היתה כי המטרה סומנה סביב החץ. כל מסקנה שתמכה בהטלת מיסי ירושה הוצגה כעובדה מוגמרת בעוד כל מסקנה שתמכה בביטול מיסי הירושה או בהשפעתן השלילית הוצגה כמוטלת בספק כאשר יש 'דעות נוספות'.

חרף זאת, נראה שהצוות שעסק בנושא מודע היטב למורכבותו וכן לאופי משטרי המס השונים בכל מקום ומקום והבהירו כי המחקר נועד לעורר דיון בנושאים אלו וכי כל מדינה צריכה לעשות את שיקוליה שלה בנושא זה.

לסיכום אציין, כי צרוף הנסיבות הפוליטיות בישראל בפרט וכן נסיונם של גופים בינלאומיים כדוגמת ה-OECD בנסיון למנוע "בריחת" מיסי ירושה בהבטים בילאומיים (בדומה לפרוייקט ה-BEPS שהשתלט על עולם המס הבינלאומי בנוגע להסטת רווחי עסקים), עשוי ללחוץ ולעורר נושא זה גם בישראל. כיום אמנם אין עדיין טיוטת חוק או הצעה בנושא אך נוכח חוסר הוודאות של הרכב הממשלה הבאה מוטב לכל מי שיש לו עניין בדבר, בהחזקת נכסים שונים, עסקים וכיו"ב לפעול מראש בטרם עת.

סוף מעשה במחשבה תחילה.

ושיהיה לכולנו חיים טובים וארוכים.

למעוניינים בדו"ח עצמו, ניתן למצוא אותו כאן:

https://read.oecd-ilibrary.org/taxation/inheritance-taxation-in-oecd-countries_e2879a7d-en#page1

-----

הכותב הינו עו"ד ורו"ח העוסק בתחום המסים ומכהן כחבר ועדת ערר לענייני קורונה - השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים, אשר הוקם במסגרת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020.